לפני 3 שנים הייתי בזוגיות עם אישה בהיריון ועברנו יחד תהליך של לידה שקטה.
קודם לכן, בזמן ההיריון, חוויתי חזיון שהמהות שלו היתה ההבנה 'זה לא אישי'. 
לאחר מכן התחלתי לחוות חזיונות של מצבים מהחיים, שנחווים כמו חלום. זה מאוד בלבל אותי, לא הבנתי למה אני רואה סיטואציה מהעתיד; איך יכול להיות שאני מסתובב בחיים האלה בתחושה שהכל בר חלום, ושאסור לעשות טעויות, כשבעצם כל מה קורה נועד לקרות בדיוק כמו שהוא, גם כשאנחנו לא מבינים אותם. 
בעקבות החוויה הזאת קיבלתי גם את השם אריאל, שמסמל עבורי את דמות האב, הזכרי, האוהב,
שבוחר לשרת את הרחם, את הנקבי בעולם. 

כשזה קרה התחלתי לזהות את המצב הזה כזמן של חלום צלול. הרגשתי שכבר חוויתי את זה, שזה משהו שכבר חלמתי אותו, אני יכול לשחרר שליטה, כי כך או אחרת מה שאמור לקרות יקרה. זה עזר לי לשמור על נוכחות גבוהה יותר. הבנתי שאני חולם את החיים. 

בהתחלה התהליך הזה משך הרבה התנגדויות מהמעגל הקרוב אליי, שמאנים, משפחה, חברים.
הרבה אנשים פשוט בחנו אותי בתוך הרובד הזה של החלום הצלול, כדי לראות אם אני באמת בוחר לאהוב ללא תנאי. האינטראקציה הזאת עם העולם החיצון עזרה לי לחדד ביני ובין עצמי, שאם אני חולם את החיים, למה אני נפגע? למה אני מתכווץ? אני יכול לבחור לאהוב אנשים גם כשהם באופן מובהק פוגעים בי.

בשנת 2022, אחרי שסיימתי דיאטה של אלון בפורטוגל, הם ארגנו אירוע של חלימה צלולה, שהיה בהשראת השיחה עליה דיברתי. הגעתי לאירוע והחזקתי מרחב שמאני. הרגשתי שהיה סוד במימד שבו אני כחולם צלול מוביל מרחב, הרגשתי שאני רוצה להמשיך את התנועה.
האירועים שאת.ה נחשף אליהם כעת הם המשך תהליך ההגשמה.